צו ההרחבה - חובת הביטוח הפנסיוני המקיף

שר התעשייה והמסחר אלי ישי חתם ביום 30.12.2007 על צו ההרחבה, הקובע הוראות בדבר ביטוח פנסיוני מקיף במשק החל מ-1.1.2008 ומרחיב את הוראות ההסכם הקיבוצי שנחתם ביולי 2007 בין ההסתדרות החדשה ובין לשכת התיאום של הארגונים הכלכליים.

לפי הערכות, למעלה ממיליון עובדים ללא תוכנית פנסיונית מועסקים כיום במשק. רובם מועסקים בעסקים בהם פחות מ-20 עובדים ובהם: עובדי מסעדות, מאפיות, רשתות מזון קטנות, משרדי עו"ד, משרדי רו"ח ובתי עסק עצמאיים אחרים.

עפ"י צו ההרחבה להסכם, כל עובד שכיר בישראל זכאי כי המעסיק יפריש עבורו לקרן פנסיה או לקופת גמל לקצבה, על פי בחירתו וזאת בתום תקופת המתנה של 6 חודשים. במהלך שנת 2008 בלבד תיארך תקופת ההמתנה 9 חודשים (וזאת על מנת לאפשר למעסיקים במשק להתארגן). יחד עם זאת, עובד שצבר ותק של 9 חודשים במקום העבודה זכאי כבר ב-1.1.08 לביטוח פנסיוני או במועד בו ישלים 9 חודשים. עובד שמתקבל לעבודה החל מ-1.1.08 ויש לו ביטוח פנסיוני קודם, יהיה זכאי להפרשות מעביד כבר לאחר 3 חודשי עבודה בלבד או בתום שנת המס, עפ"י המוקדם, רטרואקטיבית ליום תחילת עבודתו אצל המעסיק.

חובת הביטוח הפנסיוני תחול על כל העובדים במשק למעט:
1. מי שפרש מעבודתו בגיל פרישת חובה ומקבל קצבה.
2. מי שטרם מלאו לו – באשה -20 שנה ובגבר - 21 שנים.
3. מי שיש לו הסדר מיטיב: עובדים המבוטחים ב-1.1.2008 בפנסיה תקציבית או בביטוח פנסיוני אחר או שמעסיקם מחויב לבטחם מתוקף הסכם קיבוצי, הסכם אישי, נוהג או מנהג מוגדרים כעובדים בעלי הסדר פנסיוני מיטיב. צו ההרחבה אינו חל על העובדים בעלי הסדר פנסיוני קיים לפיצויים ותגמולים והם רשאים להמשיך ולבטח את שכרם באמצעות כל תוכנית לביטוח פנסיוני כולל תוכנית הונית. עובדים בתקופת ניסיון הזכאים מתום תקופת ההמתנה להצטרף להסדר פנסיוני מיטיב, אין חובה להפקיד בגינם כספים בשיעורים שנקבעו בצו ההרחבה, ובלבד שתקופת ההמתנה אינה עולה על 6 חודשים. עובדים שבגינם הופקדו עד כה כספי תגמולים בלבד ע"ח העובד והמעביד (בשיעורים בין 5% עד 7.5%) נדרש המעסיק להתחיל ולהפקיד כספי פיצויים בשיעורים ובהתאם לשנים כפי שנקבע בצו ההרחבה. המעסיק כמובן רשאי להגדיל את התשלומים עד לשיעור המרבי בגובה 8.33% מהשכר כ"השלמת פיצויים" ולהחליט האם להחיל על תשלומי ההשלמה את סעיף 14 לחוק פיצויי פיטורין. יש לזכור שכדי לעמוד בהוראות סעיף 14 יש להפקיד את כספי "השלמת הפיצויים" בתוכנית לקצבה או בתוכנית משולבת בין הון לקצבה, אך לא בתוכנית הונית בלבד.

השכר המבוטח של העובד לצורך חישוב ההפרשות הינו השכר לצורך פיצויי פיטורין ועד תקרה של השכר הממוצע במשק, העומד כיום על סך 7.251 ₪ (דהיינו הנמוך מבין השניים).

החל מיום ואילך הפרשות המעבידהפרשות עובדהפרשות המעביד לפיצויים סה"כ
1.1.20080.833%0.833%0.834%2.5%
1.1.20091.66%1.66%1.68%5%
1.1.20102.5%2.5%2.5%7.5%
1.1.20113.33%3.33%3.34%10%
1.1.20124.16%4.16%4.18%12.5%
1.1.20135%5%5%15%

העובד יצטרף לתוכנית ביטוח פנסיוני מקיפה לזקנה, נכות ושאירים, בקרן פנסיה או בקופת גמל לקצבה והוא רשאי לבחור את הקופה בה ברצונו להיות מבוטח ולהודיע למעבדו בכתב. במידה והעובד לא בחר תוך 60 יום מתחילת העסקתו היכן ברצונו להיות מבוטח, יבטח אותו המעסיק החל מהמועד בו קמה זכאותו בקרן פנסיה מקיפה חדשה ("קרן ברירת המחדל"). לעובד כמובן שמורה תמיד הזכות לשנות בכל עת את זהות קרן הפנסיה שבחר המעסיק.

הפקדות המעביד לתשלום פיצויי פיטורין תבואנה במקום פיצויי פיטורין לעניין התקופה, השכר והרכיבים בגינם נעשתה ההפרשה. למעביד שמורה הזכות להשלים את ההפרשות לפיצויי פיטורים עד לגובה 8.33% לקופת גמל אישית לפיצויים או לקופת גמל לקצבה ואז בהודעה לעובד ולקופה כספים אלה יבואו במקום פיצויי פיטורים בהתאם לסעיף 14 לחוק פיצויי פיטורין.

עובדים מעל גיל 50, אשר אין להם הסדר פנסיוני מיטיב, יהיו זכאים לבחור בין קרן פנסיה לקופת גמל, הכוללת הסדר קצבתי או הוני או כל שילוב ביניהם.

מומלץ למעסיק להתקשר עם קרן פנסיה שנבחרה ע"י ההסתדרות בהסכם "ברירת מחדל" ולנהל מולה את כל מכלול הפעילות הקשורה בטיפול בעובד לרבות תהליך ההצטרפות, גביית התשלומים וסיום העבודה. סעיף 20 (ב) לחוק הגמל מאפשר למעסיק לצרף עובדים חדשים להסדר ברירת המחדל שנבחר על ידו מבלי שיהיה צורך בהליך מוקדם של שיווק או יעוץ פנסיוני. כל זאת בכפוף לכך שהסכם העבודה יכלול באופן מדויק את גובה ההפרשות, את המוצר ואת זהות הגוף המוסדי הנבחר.

להסכם הקיבוצי שנחתם ולצו ההרחבה חשיבות גדולה.לראשונה בישראל מוטלת חובת עריכת ביטוח פנסיוני מקיף בגין כל השכירים במשק כולל אלה המועסקים במשק הבית. סביר להניח שהחוק יעלה את המודעות לחיסכון פנסיוני בציבור הרחב וכי בעוד עשור יקום דור חדש שיחסוך לגיל פרישה כבר מיומו הראשון בשוק העבודה ובכך יגדיל את סיכוייו לפרוש בכבוד. צריך לזכור שכספי החיסכון הפנסיוני מושקעים חזרה במשק באמצעות שוק ההון ובכך תורמים לצמיחה של המשק ומפחיתים את העול התקציבי של המדינה הכרוך בתשלומי ההעברה. לצו ההרחבה גם חסרונות הנובעים מכך שהסכומים בשנים הראשונות נמוכים משמעותית מהמקובל היום בשוק לעובדים שלהם יש תוכנית פנסיונית וכמו כן קיימת גם בעיית אכיפה. ללא אכיפה מהותית קיים סיכויי נמוך לכך שהעובדים שלא נהנו עד היום מתנאים סוציאליים יהפכו לזכאים כפי שאכן קורה עם חוסר האכיפה בכל הנוגע לשכר המינימום. הפרת החיוב לביטוח פנסיוני אינה מהווה בשלב זה עבירה ואינה חושפת את המעסיקים להליכים פליליים מצד המדינה אך העובד או שאיריו בהחלט יכולים לתבוע את המעסיקים אם לא ימלאו אחר הצו.

לחץ כאן לצפייה בטבלת חובת הביטוח הפנסיוני מכל צווי ההרחבה